כלה לא קלה, או הקוסמטיקאית שרצתה להרוג אותי

-מז'תומרת את לא רוצה להתחתן?

הקוסמטיקאית הארעית שלי הסתכלה עליי בגבה אחת מכווצת ועם זיפים של זקן.

-זה היום שכל אחת מאיתנו חולמת עליו, מז'תומרת את לא מתכוונת להתחתן?

יש לך זיפים של זקן! איך רק עכשיו שמתי לב לזה, הייתי צריכה את נורת החתונה האדומה שתידלק כדי לשים לב שלקוסמטיקאית שלי יש זיפים של זקן! רגע, והיא גם הכלילה כרגע את כל המין הנשי באותה נשימה?

אחת לכמה זמן אני נכנסת לדיון הזה… לא משנה כמה נשימות אני מנסה לקחת לפני, ילדת הדווקא שבי, זו שגרמה לי לא לראות את פורסט גאמפ עד גיל 26 רק כי אהבה את התגובות של אנשים שסיפרתי להם שלא ראיתי מעולם את הסרט, היא זו שלא מתאפקת וזורקת את המשפט המסתבר מקומם הזה בפני הקוסמטיקאית עם הזקן. ובכלל טל, את צריכה להפסיק לקנות קופונים, תראי לאן הם מביאים אותך.

אני נאנחת. שאני אנסה להסביר לה? הצלחתי להסביר לעצמי מה מרגיז אותי ברעיון של חתונה ובשטאנץ' החתונות הגדול?

כלת הרפאים. לפחות אין לה זקן

-תגידי לי, (טל תפסיקי זה נידון לכישלון) מה ישנה אישור מהרבנות, גוף שאין לי דבר וחצי דבר איתו? החתונה תהפוך אותי מלכלוכית לסינדרלה? בקושי עם עקבים אני מסתדרת, עם נעלי זכוכית מלכתחילה אין לי סיכוי.

-אבל זו המסורת! צווח הזקן.

-בסדר, אבל אני לא מאמינה בזה! (טל די! היא כבר יוצאת מהקווים, לפחות תני לה לסיים למרוח לך את הלק כמו שצריך את הולכת לחתונה בערב!).

- אבל מה עם השמלה הלבנה? זה להיות נסיכה ליום אחד, איך את מוכנה לוותר על זה?

זאת נקודה טובה אני חייבת להודות. בתור חובבת ימי הולדת מושבעת, כזו שמזכירה לכולם שלושה חודשים לפני ואחרי ומי ששוכח להגיד מזלטוב שרוף לכל החיים, חתונה זה פי אלף יותר תשומת לב, אהבה ומתנות מיומולדת.

אבל אז אני מתקוממת- נסיכה ליום אחד?

מה פתאום, אני רוצה להיות נסיכה כל יום!

הזקן מסתכל עליי והגבה מכווצת במיוחד. על הלק האדום שהיא מנסה למרוח לי כבר  וויתרתי, אוריד אותו ברגע שאגיע הבייתה.

- לא מרגשות אותך חתונות? לא היית רוצה לעמוד מתחת לחופה ושכולם יבכו בגללך? היא לא מרפה.

אני חושבת על זה. בעיקרון, כן מרגשות אותי חלק מהחתונות. אפילו אתוודה שכמה דמעות ירדו לי במהלך חתונה או שתיים. המחשבה שהמשפחה והחברים שלי יבכו בגללי במעמד הזה דווקא לא משמחת אותי. הייתי שמחה אם בפרימיירה של סרט שלי הם היו בוכים מהתרגשות. ומתלבשים יפה. והמשקיענים שבהם, אם הם יביאו איזה מתנה צנועה או שתיים- אני איאלץ להסכים לקבל.

אז לא, עוד לא השתכנעתי. ועכשיו אני עוברת מהגנה להתקפה ואני שואלת את הזקן-

- והכסף? נראה לך הגיוני להוציא מאה אלף שקל על ערב אחד???

- זה לא את מוציאה זה ההורים שלכם! עונה לי הזקן בתחושת ניצחון, ואני סופית מבינה שכאשר אבדנו אבדנו. את התשובה לקונפליקט שלי אני כבר לא אמצא אצל הקוסמטיקאית מגרופון.

לשאלה מה ישתנה או למה אני צריכה כתובה או אישור או רב או כוס שבורה או הכי גרוע טבעת- אני כנראה אמשיך לבד לחפש את התשובה.
ואם לא אמצא- גם לא נורא. אז לא אהייה נסיכה ליום אחד עם שמלה לבנה, גם ככה לבן זה משמין.

צילום: יאיר אגמון הנהדר

ומהבחור שלי, שדואג באופן שוטף ויומיומי לממלכה של שנינו, ממנו ביקשתי יהלום בלי קשר. לא רוצה כריעת ברך, ממש לא מחכה להצעת נישואין בהפתעה, אני לא שלגייה שצריכה שמישהו יעיר אותה כדי שהיא תהיה מאושרת. אני מאושרת כבר עכשיו.  

אבל מה, עם מרלין לא מתווכחים- Diamonds are a girl's best friend.

לגביי ציפיות של משפחתי היקרה וחבריי האהובים- אני מבטיחה לעשות סרטים במהלך חיי וממש מקווה שהם ירגשו אתכם ותזילו איזה דמעה אחת או שתיים או מיליון. זה ירגש אותי הרבה יותר. אותנו.

אני רוצה לקום כל יום בבוקר ולבחור להיות איפה שאני נמצאת. לא כי איזה קוסמטיקאית או רב עם זקן אמרו שצריך, לא כי כבר נוח ויש שגרה ורכוש, אלא כי אני בוחרת בזה. וכל פעם מחדש.

בקיצור, מה שגראוצ'ו מרקס אמר פעם- נישואים הם מוסד נפלא, אבל מי רוצה לגור במוסד.

(בתמונה השניה השחקנים היקרים מאד- גל פרידמן, לאה גלפנשטיין ואלון נכטיגל)